ביוגרפיה

אני צ'רקשין פבל, יליד ה-12 לדצמבר שנת 1989 נולדתי בדניפרופטרובסק, עיר תעשייתית גדולה. הוריי: אבי- צ'רקשין פבל,אם חזרתו משרות הצבאי באפגניסטן התחיל את לימודיו במכללה הטכנית בעיר דנפרופטרובסק, כיום עובד כמנהל ראשי במכרה של קרסנוארמייסק. אמי- צ'רקשין טטיאנה, בוגרת המכון לרפואה של דנפרופטרובסק, וכיום עובדת כמנהלת מחלקת הילדים של בית החולים מס' 7 בעיר מייבקה.בשנת 1990 עברתי לעיירה קטנה בשם פרשוטרבינסק, באיזור דנפרופטרובסק. בגיל 3 שנים הלכתי לגן ילדים בשם "שמש". הזיכרון היחיד מגן הילדים הוא זה, שהגננת האהובה עליי יבנובה אננה, בגלל חוסר מומחיות לא נתנה לנו לצאת לשירותים בשעת השינה בצהוריים, מה שהוביל לסלידה שלי לשעה זאת של היום.בשנת 1996 אני ומשפחתי עברנו לעיר מקייבקה, ואני התחלתי ללכת לגן ילדים בשם "פנינה", אני הייתי מקבוצת "הפרחחים" בגן, דבר שהיה משמח אותי באותה התקופה.

בשנת 1997 הלכתי לכיתה א' בבית ספר מס' 86 של העיר מקייבקה, שם למדתי 4 שנים. המורה הראשונה שלי הייתה אישה מדהימה, מורה נפלאה- נדזדה אלכסנדרובה, אשר הביאה לי את הידע הבסיסי הראשון ואת הרצון ללמוד אותו ניסתה להחדיר האישיות של כולנו. לאחר מכן, בשנת 2002 עברתי למתחם חינוכי מס' 49 בשם "התקווה" בעיר מקייבקה שם המשכתי את לימודי. בנוסף ללימודי בבית הספר כשהייתי בכיתה ו' נסעתי בסופי שבוע לתגבורים בלוגיסטיקה באוניברסיטה הלאומית בדונצק, השתתפנו בתחרויות רבות בבתי ספר וכן באולימפידות במטמתיקה, כמו כן בנוסף ללימודים הייתי בחוג לריקודים סלוניים "גלוריה".עד כיתה ז' מכל המקצועות אהבתי ציור, אך מאוחר יותר התחיל בי העניין במדעים מדוייקים. בתקופת הלימודים הציון הנמוך ביותר אצלי היה 85.כמו כן, שכחתי לציין את הדבר הזכור ביותר- זה כמובן מסיבת הסיום שלי, מסיבת הסיום לפי המסורת התחילה בוולס של תלמידים עם מוריהם, זהו הזיכרון שלי משנות הלימוד בבית הספר.

סיום הגיוני לשנות לימוד בבית הספר היה להתקבל לאחת משלושל האוניברסיטאות היוקרתיות: האוניברסיטה הטכנית הלאומית בדונייצק, האקדמיה הלאומית להנדסה ואדרכלות בדנבס ואוניברסיטה ממשלתית למינהל בדונייצק, הבחירה שלי הייתה האוניברסיטה הטכנית הלאומית בדונייצק. עברתי בהצלחה את כל מבחני הקבלה והתקבלתי למגמת הנדסת אלקטרוניקה במומחיות "מערכות אלקטרוניות".

לאחר בחירה באוניברסיטה מתאימה שבה רציתי לרכוש השכלה גבוהה, הגיעה בעיה חדשה של בחירת ההתמכות, באותו זמן לא הבנתי מה עושה כל אחד מהם והסתמכתי על המלצת אחד המרצים. זוכר היטב את הראשון בספטמבר ביום זה הרגשתי אדם בוגר, דבר ששימח אותי ובו בזמן הפחיד.באוניברסיטה פגשתי אנשים שונים לחלוטין, חברי לכיתה, אשר כפי שאני זוכר נראו הרבה יותר מבוגרים וחכמים ממני, כפי שהתברר מאוחר יותר –טעיתי.

בזמן לימודי באוניברסיטה, למדתי מגוון רחב של מדעים אשר כל אחד מהם בדרך זו או אחרת הועילו לו בתהליך הלימוד. בקורסים הראשונים שלי המקצועות הזכורים לי ביותר הם פיזיקה ומטמתיקה גבוהה. הכל כמובן היה תלוי במרצה. המרצה איגור לקטיאונוב אשר הרצה מתמטיקה גבוהה לא נתן לנו להשתעמם בשיעורים אף פעם, והמרצה רדקו אלכסנדר-מרצה חכם מאוד, מלומד הענפים רבים במדע נתן תמיד דוגמאות מחייו. בקורסים המתקדמים יותר זכורים לי ביותר המרצים סנקו ויקטור ומחוצ'ה אלקסנדר, מרצים אלו באמת מסוגלים להעביר נושא לסטודנטים,אם כי השתמשו בטכניקות שונות. בעזרת מרצים אלו ועוד רבים אחרים קיבלתי את הידע שלי שעזר לי בכתיבת המחקר ועבודת הגמר.

בסיום תואר ראשון והדיפלומה החלטתי על עבודת המסטר , הנושא המעניין אותי כבר הרבה זמן "מקורות אנרגיה חלופיים", דבר אשר שימש לבחירה הנושא המחקרי שלי.המפקח על עבודת הגמר שלי היה מנחה מוכשר מאוד בתחומו פרופ' סנקו ויקטור אשר היה אחד מהמנחים המוכשרים בתחום המדע אותו רציתי לחקור.

התוכניות לעתיד הקרוב הם לסיים את עבודת המחקר שלי כמגיסטור. לאחר מכן, לחכות לחברתי שתסיים ללמוד כדי שנוכל ביחד לעזוב לחו"ל.